Scroll Top

שכר עבודה

שכר עבודה הוא התמורה הכספית הניתנת לעובד עבור עבודתו. בישראל, שכר המינימום עומד על 6,247.67 ש"ח לחודש החל מתאריך 1.4.2025. שכר זה יכול להיות משולם לפי שעה, יום או חודש, בהתאם לתנאי העסקה. 

חוקי עבודה כלליים

חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מסדיר את תשלום השכר לעובדים שכירים במשק.

לא, חובה לשתף פעולה. סירוב מהווה עבירה פלילית.

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 נועד להבטיח לכל העובדים (כולל עובדים זרים ושוהים לא חוקיים) קיום בסיסי. לשיעורי שכר המינימום ומידע נוסף ראו שכר מינימום.

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 מגדיר מושגים בסיסיים בתחום התעסוקה.

חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 קובע את ימי החופשה להם זכאים כלל העובדים השכירים, בהתאם לוותק שצברו במקום עבודתם והיקף משרתם.

חוק הזכות לעבודה בישיבה קובע כי מעסיק יעמיד לרשות עובדיו במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מהם ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.

נוסף לכך, על המעסיק להעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כסאות או מקומות ישיבה במצב תקין – לישיבה בעת הפסקה בעבודה.

כמו כן, מגדיר החוק את דרכי הטיפול במפרי החוק והפיצויים שישולמו לנפגעים מהפרת החוק.

חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 מסדיר את זכאותם של עובדים לימי מחלה (בהתאם לוותק שצברו במקום עבודתם) ולתשלום דמי מחלה (בהתאם לוותק ולשכר עבודתם).

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996 נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.
החוק קובע כי עובדת ועובד אצל אותו מעסיק זכאים לשכר שווה עבור עבודה שווה, עבודה שווה בעיקרה ועבודה שוות-ערך. החוק מגדיר מהי עבודה שוות-ערך, וקובע כי בית דין לעבודה רשאי למנות מומחה לחקר עיסוקים שיחווה דעתו אם עבודות מסוימות הן שוות, שוות בעיקרן או שוות-ערך.

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, מסדיר את נושא גיל הפרישה בישראל וקובע כללים אחידים לעניין גיל פרישה מעבודה (כולל גיל פרישה חובה וגיל פרישה מוקדמת).

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997, מגן על עובדים שחשפו או סייעו בחשיפה של אי סדרים או פגיעה במנהל התקין במקום עבודתם ואוסר על מעסיקים לפטר עובדים או להרע את תנאי עבודתם מטעמים אלה.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, מחייב את המעסיק לתת הודעה מוקדמת לעובד לפני פיטוריו, וכן מחייב עובד לתת הודעה מוקדמת למעסיקו לפני התפטרותו.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) עוסק, בין היתר, בזכאותם של עובדים שגויסו לצבא לחזור למקום עבודתם לאחר השחרור, ובהגנה על עובדים שנקראו לשירות מילואים.

חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי המעסיק חייב לשלם פיצוי לעובד שפוטר על-ידו. פיצויי פיטורים משולמים לעובד עם פיטוריו, כפיצוי על אבדן מקור הכנסתו ולעתים הם חלק ממענק פרישה הניתן לרגל הפסקת העבודה.

התקנות מכילות הוראות שונות המתייחסות לזכאות לפיצויי פיטורים ולחישובם, ובין היתר: קביעת המשכורת לעניין חישוב פיצויי פיטורים, רכיבי השכר שיש לכלול בחישוב, התחשבות בחופשה ללא תשלום, משרה חלקית, שכר קבלני, ישובים שמעבר אליהם עשוי לזכות בפיצויים גם אם העובד התפטר וכויו"ב.

חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 נועד להסדיר את ההבטים השונים בתעסוקת בני נוער, כגון: גיל העסקה, עבודות אסורות, בדיקות רפואיות, הדרכה בבחירת מקצוע, שעות עבודה ומנוחה, חופשה שנתית, הפסקות, לימודים, עבודת לילה ועוד.

חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 מורה על הקמת שירות הפיקוח על העבודה ומגדיר את תפקידיו וסמכויותיו.

חוק הגנה על עובדים בשעת חרום, תשס"ו – 2006, קובע כי אין לפטר עובד במצב שבו נבצר ממנו להגיע לעבודה בשל הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית, בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, או כאשר על העובד להשגיח על ילדו עקב הפסקת פעילות מוסדות החינוך מחמת הוראות כאמור.

חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד תשע"ב-2012 אוסר על מעביד לקבל בטחונות מעובד או ממועמד לעבודה, במישרין או בעקיפין, או לממשן.

מטרת החוק להגביר ולייעל את אכיפת דיני העבודה באמצעות הליך מינהלי להטלת עיצום כספי על מעסיקים ועל מזמיני שירות
 
במקרה שמעסיק או מזמין שירות מפר את ההוראות המפורטות בחוק זה, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
 
מעסיק או מזמין שירות שמפר את אחת מהוראות החוק צפוי לעיצום כספי