עו"ד עומרי תורג'מן

המשפט הישראלי, על פי חוק הירושה, תשכ"ה–1965, מכיר בארבעה סוגי צוואות,(כן יש הרואים את הוראת הסעיף המקנה זכויות בעיזבון לבן זוג כסוג חמישי, הנקרא "צוואה בחיים", ובהתנהגות הגורמת לכך שאדם ייחשב לבן זוג, שעיקרה קיום הרמוניה זוגית ומשק בית משותף, משום מעשה של ציווי, אם כי במקרה זה חל ההסדר האמור בחוק הירושה, ולא הסדר שעליו חשב המצווה).

• צוואה בכתב יד
  מסמך הכתוב כולו בכתב יד, חתום בכתב יד, ומציין את התאריך בכתב יד, המורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, הוא צוואה לכל דבר ועניין. עם זאת, מכיוון שצוואה בכתב יד, שהיא הזמינה לעריכה, היא מסמך שבדרך כלל לא ייבדק על ידי עורך דין, או אדם הבקיא בחוק עד לאחר מותו של האדם, רבים הסיכויים כי אם ינסח את המסמך אדם שאינו משפטן, תתגלינה בו שגיאות שעלולות להוביל לפסילתו.
• צוואה בעדים
  מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש וחתימתם של שני עדים אשר המוריש הביא צוואתו בפניהם. זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה ונערך לרוב בסיוע עורך דין המתמחה בתחום דיני הירושה.
• צוואה בפני רשות
  אמירה בעל פה בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה (שופט, רשם, נוטריון), לגביה נערך פרוטוקול, ואותו שופט או רשם מאשר על פניה כי היא נערכה בפניו, אף היא צוואה.
• צוואה בעל פה או צוואת שכיב מרע
  מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, אל מול פני המוות, "שכיב מרע", ומצווה בפני שני עדים בעל פה, ועדים אלו ערכו זיכרון דברים, והפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה בסמוך ככל האפשר לאמירת הדברים, אף היא צוואה. צוואה זו פוקעת כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חיי המצווה, וככל שנותר בחיים.